שאלות ותשובות

התנגדות לצוואה וסכסוכים

מי רשאי להתנגד וכיצד

כל מי שיש לו עניין בצוואה; יורש על פי דין, זוכה בצוואה קודמת, או נושה של המוריש.
מגישים התנגדות בכתב לרשם לענייני ירושה, תוך 14 ימים מפרסום הבקשה לצו קיום צוואה. לאחר בדיקת הרשם, הדיון עובר לבית המשפט לענייני משפחה.

עילות התנגדות לצוואה

העילות העיקריות הן; המצווה לא היה כשיר מבחינה נפשית או קוגניטיבית. הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת, לחץ או מעורבות של אחד היורשים. הצוואה מזויפת או נחתמה במרמה. יש פגם צורני חמור הפוסל אותה. קיימת צוואה מאוחרת יותר.

כפייה והשפעה בלתי הוגנת

כפייה היא איום או לחץ ישיר. השפעה בלתי הוגנת היא מניפולציה עקיפה או ניצול של תלות, שמונעת מהמצווה רצון חופשי, למשל כפייה תהיה לעמוד לאדם עם "אקדח על הרקה". השפעה בלתי הוגנת תהיה "אם לא תשני את הצוואה, לא אבוא לטפל בך".

לפי ארבעה מבחנים: מידת התלות, עצמאות המצווה, מידת המעורבות בעריכת הצוואה, ונסיבות חשודות (כמו שינוי פתאומי בצוואה או נישול אחד הילדים).

תניית סילוקין

סעיף בצוואה שקובע שמי שיתנגד לקיום הצוואה יאבד את חלקו בירושה. המטרה – למנוע התנגדויות סרק.
לא. אם ההתנגדות הוגשה בתום לב ובסיבה מוצדקת – בית המשפט רשאי שלא להפעיל את התנאי.

פרשנות צוואות

בית המשפט מפרש אותה לפי אומד דעת המצווה, כלומר לפי כוונתו האמיתית, גם אם הניסוח בעייתי. לכן כל כך חשוב שהצוואה תהיה ברורה. כאשר נצטרך לפרש אותה אין לנו את "המשורר" לשאול אותו "מה היתה כוונתך"?
רק אם ברור שהניסוח אינו תואם את רצון המצווה. השופטים אינם "כותבים" צוואה חדשה, אלא מפרשים את הקיימת.
עיקרון שמאפשר לקיים את רצון המצווה בדרך הקרובה ביותר האפשרית, גם אם אי אפשר לממש את הצוואה כלשונה.
אם פרשנות מילולית של הצוואה מובילה לתוצאה לא הגיונית או בלתי מוסרית, בית המשפט רשאי לסטות מלשונה כדי למנוע עיוות דין. למשל סעיף צוואה "סתום" שלא מוביל לשום מקום. כמו למשל; "את חשבון הבנק בלאומי". ולאחר מכן אין הוראה למי הוא יעבור.

טעויות נפוצות בצוואות

העדר חתימה או תאריך. עדים שאינם כשירים. ניסוחים כלליים מדי ("כל רכושי") בלי פירוט. טעויות כתיב בשם או בתיאור נכס. צוואה שלא נשמרה כראוי.
טעות טכנית (כמו מספר חשבון או שם שגוי). ניתן לתקן אותה בבקשה לרשם לענייני ירושה, אם ניתן להוכיח מה הייתה הכוונה המקורית.

צוואה – מדריך מלא

מהי צוואה ולמה כדאי לערוך אותה

צוואה היא מסמך שבו אדם קובע כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. זו הדרך להבטיח שהנכסים יועברו לפי רצונו האישי ולא לפי סדר הירושה הקבוע בחוק.
צוואה מאפשרת למנוע סכסוכים, להסדיר ירושה מורכבת, להגן על ילדים קטינים או בני זוג, ולוודא שהרכוש יחולק בהתאם לרצון האמיתי של האדם. לעריכת צוואה יש יתרונות רבים.
הצוואה נכנסת לתוקף לאחר פטירת המצווה, ורק אם ניתנה לה צו קיום צוואה על ידי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט.

סוגי צוואות

יש ארבעה סוגים בלבד: צוואה בכתב יד. צוואה בעדים. צוואה בפני רשות (כמו שופט או נוטריון). צוואה בעל פה ("שכיב מרע").

צוואה בכתב יד

צוואה שנכתבת כולה בכתב ידו של המצווה, כולל התאריך והחתימה. היא אינה דורשת עדים.

אם נכתבה שלא בכתב ידו של המצווה, או במחשב, אם חסרים בה תאריך או חתימה, או אם יש ספק לגבי זהות הכותב.
טיפ חשוב – בצוואה הדדית, כל אחד מהמצווים, חייב לרשום את הצוואה בכתב ידו. אחרת יש לנו רק צוואה של אחד המצווים (שכתב בכתב ידו).

צוואה בעדים

צוואה שנעשית בפני שני עדים, המאשרים כי המצווה הבין את משמעות מעשיו וחתם מרצונו החופשי. זהו סוג הצוואה הנפוץ ביותר בישראל.

אם אחד העדים הוא זוכה על פי הצוואה או שהצוואה נחתמה בפני עד אחד בלבד. ישנם מקרים בהם ניתן יהיה לתקן פגם בצוואה הדדית, כמו למשל אם היו שני עדים, אבל אחד שכח לחתום. יחד עם זאת במקרה שהיה רק עד אחד, אין לנו צוואה בכלל, ולא ניתן לתקן את הפגם.

רק אדם בגיר ובעל כשירות משפטית. עדים לא יכולים להיות נהנים מהצוואה עצמה. ומומלץ שלא יהיו קרובי משפחה.

צוואה בפני רשות

צוואה שנערכת בפני גורם רשמי — שופט, רשם, דיין או נוטריון.

צוואה בעל פה ("שכיב מרע")

צוואה שנאמרת בעל פה על ידי אדם הנמצא במצב של שבו הוא רואה עצמו אל מול פני המוות בנסיבות המצדיקות זאת, למשל חייל שיוצא את הקרב יכול להשאיר צוואה בעל פה. חייל שעולה על טיסה לחו"ל, לא יכול להשאיר צוואה בעל פה. סוג נוסף הוא של אדם מאד חולה "שכיב מרע" שעומד על סף מוות ולא יכול לערוך צוואה בכתב.
צוואה בעל פה, נאמרת לשני עדים (לא חייבים בו זמנית, בניגוד לצוואה בעדים), שירשמו את הדברים ומיד לאחר מכן, יפקידו אותם אצל הרשם לענייני ירושה.
ממש לא. בתי המשפט מאד לא אוהבים צוואות בעל פה, ובודדים המקרים, בהם קוימה צוואה בעל פה. ההמלצה היא תמיד לערוך צוואה בכתב, בעדים או בפני רשות. יחד עם זאת, אם באמת באמת בין ברירה, ההמלצה היא שהעדים יהיו כמה שיותר נייטרלים, כמו למשל הרופא והאחות בביה"ח, ושיהיה כמה שיותר תיעוד למעמד כמו הקלטה או סרטון.
לא. אם חלף חודש מאז שנאמרה והמצווה עודנו בחיים – הצוואה בטלה אוטומטית. במקרה של "נסיבות המצדיקות זאת" צריכים לחלוף 30 ימים מהמועד בו חלפו ה"נסיבות".

עריכת צוואה בפועל

כל אדם מעל גיל 18, שהוא בדעה צלולה ומבין את משמעות מעשיו, רשאי לערוך צוואה.

לא. ניתן לערוך צוואה במחשב, ולאחר מכן להחתימה אצל נוטריון, או בפני שני עדים.

לא. זוהי אינה צורה מוכרת של עריכת צוואה. מתכוונים בתיקון לחוק הירושה להכניס אפשרות כזו, אולם כרגע היא לא קיימת. כן ניתן לערוך סרטון של מעמד הקראת/החתימה על הצוואה, על מנת להוכיח כי זה היה רצונו החופשי של המנוח.

כן, אך מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני ירושה כדי למנוע פגמים שעלולים להביא לביטולה בעתיד. בלא מעט מקרים בצוואות שנערכו ללא ליווי, יש טעויות, שלאחר מכן גוררות עלויות גבוהות של עורכי דין, בין עם על מנת לתקן את הפגם, ובין אם כי בגלל הטעות, קיימת סכנה לתוקפה של הצוואה.

מומלץ לעדכן צוואה בכל פעם שחלים שינויים משמעותיים בחיים — נישואין, גירושין, לידת ילדים, שינוי במצב הכלכלי או ביחסים המשפחתיים. ראו גם יתרונות בעריכת צוואה.

לא חובה, אך מומלץ מאוד כדי לוודא שהצוואה לא תאבד ולא תוסתר.

ביטול ושינוי צוואה

כן. המצווה רשאי לשנות או לבטל את צוואתו בכל עת על ידי כתיבת צוואה חדשה, השמדת הצוואה הישנה במכוון (במקרה זה יש לוודא שהושמדו על העותקים) וכן על ידי עריכת מסמך ביטול בהתאם לאחת מהדרכים לעריכת צוואה (למשל בכתב יד או בפני שני עדים). ההמלצה היא תמיד לערוך מסמך חדש, כלומר צוואה חדשה או מסמך ביטול אמיתי (ולא השמדה), ולהפקיד אצל הרשם.

נאמנות והקדש בצוואה

מהי נאמנות

נאמנות היא מצב שבו אדם אחד – הנאמן – מחזיק בנכסים או בכספים לטובת אדם אחר, שנקרא הנהנה. הנאמן מנהל את הנכסים לפי הוראות המצווה בצוואה, ואינו רשאי להשתמש בהם לעצמו. למשל חברה שמנהלת קופות גמל עבור אדם פרטי היא (החברה) נאמן על הכספים (מחזיקה בכספים) של הנהנה (האדם הפרטי לו שייכים הכספים). נאמנות לא חייבת להיות רק על ידי גופים, אלא יכולה להיות גם על ידי אנשים פרטיים.
הרבה סיבות. כאשר רוצים להגן על יורשים צעירים, על יורשים בעלי מוגבלות או צרכים מיוחדים, במקרים שבהם רוצים לוודא שהכספים ינוהלו לאורך זמן ולא יחולקו מיד, במקרים בהם יש רכוש מורכב שהיורשים לא ידעו להתמודד איתו ועוד.
מנהל עיזבון מטפל ברכוש רק עד סיום חלוקת הירושה. נאמן ממשיך לנהל נכסים לטובת הנהנים גם אחרי החלוקה, לעיתים במשך שנים רבות.

מינוי נאמן ותפקידו

כל אדם שהמצווה סומך עליו – קרוב משפחה, חבר או איש מקצוע כמו עורך דין או רואה חשבון. אם אין נאמן מתאים, בית המשפט רשאי למנות אחד.
כן. רק מי שהביע הסכמה רשמית ורצון לכהן כנאמן רשאי למלא את התפקיד.
בית המשפט יכול למנות נאמן אחר במקומו, כדי להבטיח שהנכסים ינוהלו כנדרש.
לפעול בתום לב ובזהירות לטובת הנהנים בלבד. להגיש דיווחים תקופתיים על ניהול הנכסים. לשמור את כספי הנאמנות בנפרד מנכסיו האישיים. לא לבצע פעולות ללא אישור אם נדרש לכך על פי החוק או הצוואה.
לא. הנכסים שייכים לנהנים בלבד. הנאמן מקבל החזר הוצאות ורשאי לקבל גם שכר, בהתאם להחלטת בית המשפט או הוראות הצוואה.
נאמנות שנמשכת לאורך זמן, למשל לצורך תשלום קצבה חודשית לילדים קטינים עד גיל מסוים, או לניהול כספים למטרות חינוך ובריאות.

נאמנות שנמשכת לאורך זמן, למשל לצורך תשלום קצבה חודשית לילדים קטינים עד גיל מסוים, או לניהול כספים למטרות חינוך ובריאות

 פרוטקטור הוא 'מגן הנאמנות'. זהו אדם נוסף שהמצווה ממנה לפקח על הנאמן. הוא לא מנהל את הנכסים, אלא מוודא שהנאמן פועל ביושר ובהתאם להוראות הצוואה. לפעמים אפשר לקבוע שפעולות חריגות יבוצעו רק באישור הפרוטקטור.

נאמנות פרטית שנקבעה בצוואה לא חייבת ברישום, אך נאמנות רחבה או ציבורית מומלץ לרשום אצל רשם הנאמנויות במשרד המשפטים.

יחד עם זאת כדי לנהל נאמנות בצורה קלה יותר, מומלץ לפתוח חברה לניהול נכסי נאמנות שיהיה לה תיק נפרד במס הכנסה. יש לקבל ייעוץ מאדם המתמחה במיסוי נאמנויות.

הקדש ציבורי

נאמנות נועדה לטובת אנשים מסוימים (למשל בני משפחה). הקדש ציבורי נועד לטובת מטרה כללית – מלגות, צדקה, תרומה למחקר, מוסדות רווחה וכדומה.
המצווה צריך לציין במפורש בצוואה כי הוא מקדיש נכסים למטרה ציבורית, לפרט את המטרה (למשל "מלגות לסטודנטים מעוטי יכולת") למנות מי שינהל את ההקדש ולתת הוראות לניהול ההקדש.
רשם ההקדשות במשרד המשפטים מפקח על הקדשים ציבוריים, בודק את דוחותיהם ומוודא שהכספים מנוהלים בהתאם למטרה שלשמה הוקמו.
לא תמיד, אך רישום מעניק להקדש תוקף משפטי מלא ומקל על ניהולו מול בנקים ורשויות.
בית המשפט רשאי לשנות את מטרת ההקדש, כל עוד השינוי משקף את רוח המצווה. למשל, אם מוסד נסגר – הכספים יועברו למוסד דומה. ראו גם קיום בקירוב
רק באישור בית המשפט ורק אם הנסיבות השתנו באופן שמונע את מימוש המטרה המקורית.
בדרך כלל לא, אלא אם נקבע אחרת בצוואה או באישור בית המשפט, שלרוב מאפשר שכר מתון בלבד (כ־4–5% מהפירות השנתיים של ההקדש).
בית המשפט ימנה נאמן חלופי כדי לוודא שהכספים ינוהלו לפי מטרת ההקדש ולא יישארו ללא טיפול.

ירושה על פי דין (מה קורה כשאין צוואה)

מהי ירושה על פי דין

כשאדם נפטר בלי להשאיר צוואה, הירושה מתחלקת לפי חוק הירושה. החוק קובע מי היורשים ובאיזה סדר, בלי קשר לרצונותיו האישיים של הנפטר.

סדר היורשים

היורשים נקבעים לפי "דרגות קרבה" שנקראות פרנטלות (לגבי בן הזוג ר' ירושת בן הזוג) : פרנטלה ראשונה: צאצאים – קודם ילדים, אם אין ילדים אז נכדים ואם אין נכדים אז נינים וכך הלאה. פרנטלה שניה (אם אין פרנטלה ראשונה): הורים וצאצאיהם – קודם כל הורים. אם אין הורים (או הורה) אז הילדים מאותו הורה שאיננו (כלומר האחים), אם אין הורים ואין אחים אז אחיינים. פרנטלה שלישית (אם בין פרנטלה ראשונה ושניה) סבים וצאצאיהם – דודים ובני דודים. כלומר קודם כל סבא וסבתא, אין את ארבעתם (או חלקם), אז ממשיכים לדודים, בני דודים וכך הלאה. כל עוד יש יורש מדרגה גבוהה יותר, הדרגות הנמוכות אינן יורשות כלל.
ילדיו של אותו ילד (כלומר נכדי המוריש) נכנסים במקומו וזוכים בחלק שהיה אמור להגיע לו. זה נקרא "ירושה מהקבר".

ילדים וזכויות ירושה

לא. לפי החוק, כל הילדים שווים בזכויות הירושה שלהם, גם אם הם מאומצים או נולדו מתרומת זרע.
כן. ילד מאומץ יורש גם את הוריו המאמצים והן את הוריו הביולוגיים, כאשר זכות הירושה מההורים הביולוגיים היא חד-סטרית, כלומר, הילד המאומץ יורש אותם, אך הם אינם יורשים אותו.

זכויות בן.ת הזוג

אם יש ילדים – בן הזוג יורש מחצית מהעיזבון, את המטלטלין בבית והמכונית המשפחתית. אם אין ילדים אך יש הורים או אחים – בן הזוג יורש שני שלישים מהעיזבון. ואם בן הזוג גר עם המנוח במשך 3 שנים, גם את מלוא זכויות המנוח בדירת המגורים. אם אין קרובים אחרים – בן הזוג יורש את הכול.
כל הרהיטים, כלי הבית והמכשירים החשמליים ששימשו את המשפחה, וכן המכונית המשפחתית.
ככל ובן הזוג יורש יחד עם הילדים, הוא מקבל חצי והם חצי. אם אין ילדים, ובן הזוג והמנוח גרו יחד בדירת המגורים לפחות 3 שנים, בן הזוג יירש גם את כל הזכויות בדירת המגורים.

ידועים בציבור ופרודים

כן. אם הוכח שהייתה מערכת זוגית יציבה ומשק בית משותף, ידועים בציבור יורשים זה את זה כמו בני זוג נשואים ובתנאי שהם לא נשואים לאחרים ושאין צוואה.
גם במקרים בהם הקשר הזוגי הסתיים בפועל בני הזוג לא ניהלו עוד חיים משותפים, אך עדיין היו נשואים, בן הזוג הנותר בחיים יירש. במקרים נדירים בית המשפט רשאי לקבוע שהם אינם נחשבים עוד בני זוג לצורך ירושה.
לא. לאחר גירושין, כל קשר משפטי בין הצדדים מתנתק, כולל זכויות ירושה. טיפ חשוב – לא בצוואה! אם לא ערכתי צוואה חדשה, הצוואה שמורישה לבן הזוג (ממנו התגרשתי) עדיין תקפה. במקרה כזה אם לא רוצים שבן הזוג הגרוש ירש, חובה לערוך צוואה חדשה.

מצבים מיוחדים

אם לא ניתן לדעת מי נפטר ראשון, החוק רואה בהם כאילו נפטרו בו־זמנית, וכל אחד מהם יורש לפי חלקו, בהתאם לחוק הירושה. לגבי קורבנות מלחמת חרבות ברזל, הוקמה מחלקה נפרדת ב"רשם הירושה".
במצב כזה, העיזבון עובר למדינה. הכספים מנוהלים על ידי האפוטרופוס הכללי. יחד עם זאת חשוב לדעת שהמדינה תוודא שנעשו מאמצים רבים לברר האם יש יורשים על פי דין (קרובי משפחה רחוקים, גם מחו"ל) שלא נמצאו. ותמתין זמן רב ליורשים שיבואו לקבל את חלקם .

כן. האפוטרופוס הכללי חייב לבדוק אם קיימים יורשים פוטנציאליים לפני שהמדינה מקבלת את הרכוש.

ניתן להגיש בקשה לתיקון צו הירושה, כדי לכלול את היורש הנוסף. בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ויכול למשל לקבוע שחלף זמן רב, צדדים אחרים (למשל אדם שקנה את הדירה שהיתה בעזבון) שינו את מצבם לרעה, וזה לא ריאלי לכלול את היורש הנוסף.
בהחלט. במקרים שבהם החוק מחלק את העיזבון באופן שלא תואם את רצון הנפטר או את הציפיות של בני המשפחה, עלולים להיווצר סכסוכים – לכן מומלץ לערוך צוואה מראש.
כן, אם כל היורשים מסכימים ביניהם על דרך חלוקה אחרת, באמצעות הסכם לחלוקת עיזבון.

חלוקת עיזבון, הסתלקות ועסקאות בירושה

הסתלקות מעיזבון

הסתלקות היא ויתור של יורש על חלקו בירושה. מדובר בהצהרה רשמית שמוגשת לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, ונעשית לפני שהעיזבון חולק בפועל.
החוק מתיר להסתלק לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש. לא ניתן להסתלק לטובת אדם זר או קרוב משפחה רחוק יותר. בנוסף ניתן לבצע גם "הסתלקות כללית", כלומר לא לטובת אדם מסוים, אלא לטובת יתר היורשים / הזוכים שרשומים.
כן. הסתלקות אינה חייבת להיות מלאה. אדם שירש 1/2 מהעיזבון יכול להסתלק רק מ 50% ממה שירש, ולהישאר עם 1/4 במקום 1/2.
כן. הסתלקות אינה חייבת להיות מלאה. אדם שירש 1/2 מהעיזבון יכול להסתלק רק מ 5בדרך כלל לא. לאחר שהרשם או בית המשפט מאשרים את ההסתלקות, היא סופית ובלתי הפיכה, אלא אם הוכח בבימ"ש שנעשתה בטעות, בהטעיה או בכפייה. 0% ממה שירש, ולהישאר עם 1/4 במקום 1/2.
לא בעצמו. רק האפוטרופוס שלו יכול לבקש זאת, ובתנאי שבית המשפט לענייני משפחה מאשר שההסתלקות לטובת הקטין. טרם נתקלנו במקרה כזה.
כן. מי שמסתלק נחשב כאילו מעולם לא היה יורש ולכן אינו אחראי לחובות.

הסכם לחלוקת עיזבון

זהו הסכם שבו כל היורשים מחליטים יחד כיצד יחלקו את העיזבון, גם אם החלוקה שונה מזו שנקבעה בצוואה או בחוק. זהו הסכם חוקי והחלוקה החדשה פטורה ממס, ובלבד שתחלק רק את הנכסים שבעיזבון (ולא רכוש אחר למשל זכויות פרטיות של אחד היורשים).
לא. אין חובה שההסכם יהיה בכתב וייחתם על ידי כל היורשים. יחד עם זאת ההמלצה היא שיהיה הסכם בכתב. הסכם שהוסכם בעל פה הרבה יותר קשה להוכיח.
לא חובה, אך מומלץ מאוד. אישור כזה מעניק להסכם תוקף של פסק דין ומונע מחלוקות עתידיות.
אין תוקף להסכם חלקי. רק הסכמה מלאה של כל היורשים מאפשרת שינוי באופן החלוקה. יחד עם זאת, אין מניעה ששני יורשים יערכו הסכם ביניהם, לגבי הזכויות שלהם בלבד. זה לא הסכם שיכול לחייב את יתר היורשים.
כן, אך רק בהסכמת כל היורשים או באישור בית המשפט.
הסתלקות נעשית לפני קבלת העיזבון – היורש מוותר מראש על חלקו. הסכם חלוקה נעשה אחרי שכבר התקבל הצו והיורשים מחליטים ביניהם איך לחלק את הנכסים.

עסקאות בירושה

חוק הירושה אוסר עריכת הסכם שמשנה את סדר הירושה, כלומר קובע מי יהיה יורש ומי לא יהיה יורש. את זה אפשר לקבוע רק בצוואה. במילים אחרות, מצב שבו המוריש 'מסנדל' את עצמו, בעודו בחיים, באופן שמונע ממנו לערוך צוואה הוא מצב פסול שלא יהיה לו תוקף. למשל אם המוריש חותם על הסכם שבמקום לשלם את החוב, הוא יהפוך את צד ג' ליורש שלו, פסול.
הסכם שמשפיע על היקף העזבון, כלומר על כמות הנכסים והכספים שיהיו בעיזבון, לא נוגד את חוק הירושה. למשל, אני יכולה להתחייב לחברה שלי שברגע שאני אקבל את הירושה של אימי, אשלם מתוכה את החוב. עסקה כזו היא מותרת, כי היא לא "סנדלה" את אמא שלי לקבוע מי היורשים שלה. היא חופשיה לעשות מה שהיא רוצה. דוגמא נוספת היא מקרה בו הסכם ממון קבע כי אם הבעל ילך לעולמו לפני האישה, כל ההכנסות מדמי שכירות של אולמות שבבעלותם המשותפת יהיו שייכים לאישה בלבד. נקבע שההסכם תקף, כי היא לא פוגע בחופש של בן הזוג להוריש את הרכוש. אלא הירושה כפופה להסכם הממון שערך עם אשתו.
כן. ניתן למכור "ירושה עתידית". יחד עם זאת, ה"עסקה" תהיה תקפה רק במקרה שאכן קיבלתי את הירושה בפועל, וניתן יהיה לממש אותה רק לאחר קבלת הצו הקובע את זהות היורשים.
כן. זו נחשבת עסקת מקרקעין או העברת זכויות, ולכן עלולה להיות חייבת במס שבח, מס רכישה או מס רווח הון – בהתאם לסוג הנכס. יחד עם זאת, הסכם חלוקה בין יורשים שנערך בהסכמה ולפני חלוקת העיזבון, פטור ממס ויש פטור ממס במקרה שזו היתה דירתו שהיחידה של המוריש, הוא עצמו היה זכאי לפטור והיורשים הם צאצאיו.
לא. הסתלקות אמיתית, שנעשתה לפני קבלת העיזבון וללא תמורה, אינה נחשבת עסקה ואינה חייבת במס.

כן, כל עוד כולם מסכימים. ניתן לקבוע חלוקה שונה (למשל, דירה ליורש אחד וכסף לאחרים) בהסכם חלוקה מתאים. לפני חלוקת העזבון, ההסכם פטור ממס.

מהו עיזבון ומה הוא כולל

עיזבון הוא מרבית הנכסים, הכספים והזכויות שאדם משאיר אחריו לאחר מותו. הוא כולל גם חובות שהיו למוריש, כל עוד לא נמחקו או נפרעו. יש נכסים שאינם נכללים בעיזבון.
עיזבון הוא מרבית הנכסים, הכספים והזכויות שאדם משאיר אחריו לאחר מותו. הוא כולל גם חובות שהיו למוריש, כל עוד לא נמחקו או נפרעו. יש נכסים שאינם נכללים בעיזבון.
קצבאות, כספי ביטוח חיים, קרנות השתלמות או קופות גמל שבהן נרשם מוטב – כל אלה עוברים ישירות למוטבים, ולא נחשבים חלק מהעיזבון, אלא אם כן הכנסנו אותם לצוואה באופן ברור ומפורש. פנסיה גם היא לא עוברת בירושה אלא לשארים (כפי שהוגדרו בתקנון קרן הפנסיה), אלא אם כן אין שארים (ומדובר בפנסיה צוברת), זכויות נוספות שלא עוברות בירושה הן זכויות של בר רשות בנחלה (במושב), זכויות של דיירות מוגנת של דירה או עסק (כן, עדיין יש כאלה..), פיצויי פיטורין מתחלקים לפי חוק פיצויי פיטורין לשארים.
כן. העיזבון כולל גם התחייבויות כלכליות שהיו למוריש. היורשים אחראים להן רק עד לגובה שווי הנכסים שקיבלו.

המסגרת החוקית והסמכות

חוק הירושה, תשכ"ה–1965, הוא החוק המרכזי שקובע מי יורש, באיזה סדר, כיצד מחלקים עיזבון, ואיך נערכים צווי ירושה וצוואות.
הרשם לענייני ירושה – מטפל בבקשות לצווי ירושה או קיום צוואה. בית המשפט לענייני משפחה – דן במחלוקות או בהתנגדויות לצוואה.
כן, אבל רק אם כל הצדדים מסכימים בכתב להעביר אליו את הסמכות. חשוב לשים לב במקרה כזה, בית הדין מוסמך לדון לפי הדין הדתי.
כן. ניתן להגיש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה תוך 45 ימים ממועד ההחלטה.

מעבר הירושה ומימוש זכויות

לפי חוק הירושה, העיזבון עובר ליורשים ברגע הפטירה ("נפילה מיידית של הירושה"), אבל כדי לממש זכויות – נדרש צו ירושה או צו קיום צוואה.
לא מומלץ. עד שהצו לא ניתן, אין סמכות חוקית ליורשים לפעול בנכסי העיזבון. במצב ביניים בין פטירת המנוח לבין מתן הצו, אפשר לבקש למנות מנהל עזבון זמני.

צו ירושה וצו קיום צוואה

ירושה על פי דין – כשהנפטר לא השאיר צוואה, החוק קובע מי היורשים ובאיזה חלק. ירושה לפי צוואה – כשהמוריש קבע בעצמו כיצד יחולק רכושו, והצוואה היא זו שקובעת את החלוקה.
עם פטירתו של אדם חובה להגיש את צוואתו לקיום בתוך 3 חודשים. כמו כן, בכל פעם שנדרש לממש זכויות מעיזבון – לפתוח חשבון בנק, למכור נכס, או להעביר בעלות. בלי הצו לא ניתן לפעול בשם העיזבון.
כל אדם ש"מעוניין בדבר" יכול להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה, בעצמו או באמצעות עורך דין. למשל יורש או זוכה על פי הצוואה יכול להגיש בקשה אך גם נושה של העזבון, שמעוניין להוציא צו כדי לגבות את החוב שלו. האפוטרופוס הכללי הפך את הליך הגשת הבקשה לקל ונגיש, כך שאין צורך בעורך דין. לא הצלחתם? תוכלו לפנות אלינו לעזרה.
צו ירושה – קובע מי היורשים כשאין צוואה. צו קיום צוואה – נותן תוקף לצוואה שנמצאה תקפה.
לרוב בין חודשיים לארבעה חודשים, תלוי אם יש התנגדויות. אם הכול תקין, ניתן להגיש בקשה מקוונת באתר הרשם לענייני ירושה ולקבל את הצו בדוא"ל. אם ישנן התנגדויות זה עלול לקחת פרק זמן הרבה יותר ארוך.
אפשר לבד, דרך אתר הרשם לענייני ירושה, ומומלץ לנסות קודם לבד.
כן. באתר הרשם לענייני ירושה ניתן לבדוק אם הוגשה בקשה לצו קיום צוואה או צו ירושה, באמצעות תעודת זהות של הנפטר. ניתן לפנות לרשם הירושה גם על מנת לברר אם הופקדה צוואה. לא ניתן לברר האם הופקדה צוואה, כל עוד האדם בחיים, ללא צו שיפוטי.

לא חובה, אבל מומלץ מאוד – כך היא נשמרת במאגר רשמי ולא תאבד בשום מקרה. כיום ההפקדה היא בחינם, אחת ל 5 שנים.

מגישים בקשה לקיום הצוואה המאוחרת ביותר – לפי החוק, צוואה חדשה מבטלת את הקודמת. אם יש ספק, בית המשפט בוחן איזו צוואה תקפה. יחד עם זאת, חובה להודיע לרשם בעת הגשת הבקשה שיש צוואות נוספות.

המדינה כיורשת והיבטים מיוחדים

כן. אם אין קרובי משפחה כלל, העיזבון עובר למדינה, והכספים מנוהלים על ידי האפוטרופוס הכללי. יחד עם זאת, המדינה – באמצעות האפוטרופוס הכללי – עושה מאמצים ע"מ למצוא את קרובי המשפחה, גם הרחוקים וגם במקרה שאינם חיים בישראל.

היבט בינלאומי בסיסי

יש להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה בישראל. אם הוא אזרח ישראל והצוואה נעשתה בהתאם לדין הישראלי, יחול הדין הישראל (חוק הירושה). אם אותו אדם הוא תושב חו"ל אשר ערך את צוואתו בחו"ל יחול דין מקום מושבו (למשל, הדין הצרפתי).

מנהל עיזבון וניהול עיזבון

מהו מנהל עיזבון

מנהל עיזבון (קבוע) הוא אדם שממונה על ידי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט, כדי לנהל את רכושו של אדם שנפטר – לשמור עליו, לשלם חובות ולחלק את הנכסים ליורשים לפי הדין או הצוואה.
כשיש מחלוקת בין יורשים, כשהעיזבון כולל נכסים רבים או מורכבים (כמו עסקים, דירות, נכסים בחו"ל), או כשיש חשש שהנכסים ייפגעו אם לא ינוהלו כראוי.
כל אדם שיש לו עניין בעיזבון – יורש, זוכה בצוואה, נושה של המוריש או אפילו היועץ המשפטי לממשלה.
הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה – תלוי אם יש הסכמה בין היורשים או מחלוקת.
כן. המצווה רשאי לציין בצוואה מיהו האדם שהוא מבקש שינהל את עיזבונו. בית המשפט בדרך כלל יכבד את רצונו, כל עוד אין ניגוד עניינים.
מנהל עיזבון זמני, מתמנה לפני שיודעים מי היורשים (למשל, כי יש סכסוך בקשר לצוואה), ובינתיים יש עזבון שמצריך ניהול, אחרת ייגרם נזק ליורשים שבסופו של יום יזכו בו. תפקידו לנהל את העיזבון ולשמור על ערכו, עד שידעו שמי היורשים. מנהל עיזבון קבוע, מתמנה אחרי שיש צו ירושה או צו קיום צוואה, וכבר יודעים מי היורשים. תפקידו לאסוף את נכסי העיזבון ולחלק אותם בין היורשים. הוא מתמנה כשיש עיזבון מורכב שמצריך צד ג' שינהל ויחלק אותו, כשיש יורשים בחו"ל וחלוקת העיזבון מעלה אתגרים, או כאשר יש סכסוך בין היורשים והם לא מצליחים לחלק את העיזבון.

תפקידים וסמכויות

לאתר ולאסוף את נכסי העיזבון. לשמור על הנכסים ולהגן על ערכם. לשלם חובות ונושים. תפקידו של מנהל עיזבון קבוע (בנוסף לכל השאר): לחלק את הנכסים בין היורשים לפי צו הירושה או הצוואה.
כן, אך רק באישור בית המשפט, ובמיוחד כשמדובר במקרקעין או נכסים בעלי ערך מיוחד.
רק באישור בית המשפט או אם הצוואה מתירה זאת במפורש. עליו לפעול בזהירות ובשקיפות מלאה.
כן. לעיתים נדרש להיעזר בעורך דין, רואה חשבון או שמאי. עם זאת, עליו לדווח לבית המשפט על הוצאות חריגות.
כן. עליו להגיש דו"חות תקופתיים ודוח סופי על כל פעולותיו, הכנסות, תשלומים וחלוקות שביצע.
לא באופן אישי, אלא אם פעל ברשלנות, בחוסר תום לב או בניגוד להוראות בית המשפט.

מינוי, החלפה ושחרור

כן. לעיתים ממנים שניים – לדוגמה עורך דין ורואה חשבון – כדי לשלב ידע מקצועי וניטרליות.
כן. אם הוא לא ממלא את תפקידו כראוי, לא מדווח, או פועל בניגוד עניינים, בית המשפט רשאי להחליפו.
כשהוא מסיים את חלוקת העיזבון ומגיש דוח סופי שאושר על ידי בית המשפט. לאחר מכן ניתן לו צו שחרור רשמי.

שכר והוצאות

כן. בית המשפט קובע את השכר, לרוב כאחוז מסוים משווי העיזבון או לפי שעות עבודה והיקף הפעילות.

השכר משולם מתוך כספי העיזבון, לפני החלוקה ליורשים.

כן, אם בית המשפט מאשר זאת.

במקרים כאלה הוא רשאי לקבל החזר הוצאות בלבד – אך לא שכר.

חובות ונושים בעיזבון

אחריות לחובות

כן, אך רק עד לגובה שווי הנכסים שקיבלו מהעיזבון. הם אינם חייבים לשלם חובות מכיסם הפרטי מעבר לכך.
כל התחייבות כספית שהייתה קיימת ביום פטירתו של המוריש — הלוואות, חובות מס, התחייבויות עסקיות או חובות לנושים פרטיים.
כן, אבל רק עד לגובה שווי הנכסים שקיבלו. הם לא חייבים לשלם מכספם האישי מעבר לכך.
הנושה יכול לתבוע את היורשים, אך רק עד גובה שווי הנכסים שקיבלו מהעיזבון.
כן, כל עוד לא קיבל בפועל נכסים מהעיזבון. לאחר קבלת חלקו – ההסתלקות אינה אפשרית.

תשלום חובות וסדר קדימויות

הוצאות קבורה והקמת מצבה. הוצאות ניהול העיזבון ושכר מנהל עיזבון. חובות לנושים. תשלומים שנקבעו בצוואה (כמו כתובה או מתנות ייחודיות).
הוצאות קבורה והמצבה. שכר מנהל העיזבון והוצאות הניהול. חובות לנושים רגילים. חובות מכוח יחסי הממון עם בן/ת הזוג תשלומים מיוחדים שנקבעו בצוואה.

פרסום לנושים והגשת תביעות

על מנהל העיזבון או היורשים לפרסם הודעה לנושים בעיתון. נושים יכולים להגיש תביעות תוך שלושה חודשים ממועד הפרסום.
מנהל העיזבון או היורשים מפרסמים "הזמנה לנושים", המזמינה כל מי שטוען לחוב להגיש תביעה לעיזבון.
בתוך שלושה חודשים ממועד פרסום ההזמנה לנושים. מי שלא מגיש בזמן – עלול לאבד את זכותו לגבות את החוב.
מנהל העיזבון, אם מונה; ואם לא, היורשים עצמם – אך רק בהסכמה ביניהם ובהתאם לחוק.

חדלות פירעון של עיזבון

העיזבון נחשב חדל פירעון. במקרה כזה, ניתן למנות נאמן מיוחד שינהל את החובות לפי הוראות חוק חדלות פירעון.
מצב שבו לעיזבון יש יותר חובות מאשר נכסים. במקרה כזה, בית המשפט יכול למנות נאמן מיוחד לניהול העיזבון לפי חוק חדלות פירעון.
העיזבון נחשב "חדל פירעון", ובית המשפט יכול למנות נאמן מיוחד לניהולו. במקרה כזה, הנושים יקבלו חלק יחסי מהחוב.
הנכסים נמכרים, והנושים מקבלים חלק יחסי מהחוב בהתאם לשווי הנכסים הקיימים.
לא. חובם מוגבל לגובה שווי הנכסים שקיבלו מהעיזבון בלבד.

תביעות והליכים משפטיים

רק אם בית המשפט אישר זאת, או אם עבר המועד החוקי להגשת תביעה לעיזבון. גם אז החוב נגבה רק מתוך נכסי העיזבון.
לא. תביעה כספית ממשיכה להתנהל מול העיזבון באמצעות מנהל העיזבון או היורשים של העיזבון אם אין מנהל עיזבון.. רק הליך פלילי נפסק עם הפטירה.
הוא זכאי להחזר יחסי משאר היורשים לפי חלקם בעיזבון.

הליכים משפטיים וסעדים זמניים

סעד זמני – מהו ולמה נדרש

סעד זמני הוא צו שבית המשפט נותן במטרה לשמור על המצב הקיים עד לסיום הדיון בתיק. לדוגמה – עיכוב מכירת נכס, הקפאת כספים או מניעת שינוי בבעלות.
כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה בעיזבון או בזכויות הצדדים בזמן שההליך המשפטי עוד מתנהל.

סוגי סעדים זמניים

צו מניעה זמני – מונע פעולה (כמו מכירת נכס או משיכת כספים). צו עיקול – מקפיא נכסים כדי למנוע הברחה או הסתרה. צו עשה זמני – מחייב ביצוע פעולה דחופה, למשל פתיחת כספת או מסירת מסמכים. צו לגילוי מסמכים – מאפשר לעיין במסמכים חשובים לפני הדיון. מינוי מנהל עיזבון זמני – שינהל את נכסי העיזבון בזמן ניהול ההליך ע"מ לשמור על ערכם.
רק כאשר המבקש מוכיח כי לתביעתו יש סיכוי ממשי להצליח, כי עלול להיגרם לו נזק חמור ובלתי הפיך ללא הצו, וכי הוא פועל בתום לב. יחד עם זאת, בביהמ"ש לענייני משפחה יותר קל לקבל סעד זמני מאשר בבימ"ש אזרחי.
כן. במקרים דחופים אפשר להגיש בקשה דחופה לסעד זמני עוד לפני פתיחת התיק, כדי למנוע נזק מיידי.

גילוי מסמכים וראיות

הליך משפטי שמאפשר לצד אחד לבקש לעיין במסמכים שנמצאים בידי הצד השני, או צד שלישי (למשל בנק) כדי לוודא שכל המידע הרלוונטי לעיזבון נחשף.

דפי חשבון בנק, מסמכי רכוש, חוזים, הסכמי הלוואה, רישומי בעלות על נכסים, תכתובות רלוונטיות וכל מידע שיכול לשפוך אור על נכסי העיזבון.
כן, אם יש טענה כי המסמכים קשורים להעברת רכוש או לצוואה. עם זאת, בית המשפט שוקל כל בקשה לפי איזון בין פרטיות לשקיפות.

גישור ופשרה

בהחלט. בתי המשפט מעודדים גישור כדי לחסוך זמן, כסף ומתח משפחתי. הגישור מאפשר להגיע להסכמות בלי פסק דין מחייב.

מגשר מוסמך, לעיתים עורך דין בעל ניסיון בדיני משפחה וירושה, שמסייע לצדדים להגיע להסכמות מרצון.

כן, אם הצדדים חתמו עליו והוא אושר על ידי בית המשפט, הוא מקבל תוקף של פסק דין לכל דבר.

הוצאות משפט

לרוב הצד שהפסיד. עם זאת, בית המשפט רשאי לפטור מהוצאות אם קבע שההליך נוהל בתום לב ובאופן סביר. פסיקת הוצאות בתיקי עזבונות היא בד"כ גבוהה ונעה בין עשרות למאות אלפי ₪.
רק אם יש לכך הסכמה של כל היורשים או אישור של בית המשפט.
כן, בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות גם במסגרת הסדר מוסכם, בהתאם להתנהלות הצדדים ולתרומתם לסיום הסכסוך.

סוגיות מיוחדות

ירושה בינלאומית

ייתכן שיחולו שני דינים שונים – הדין הישראלי לגבי נכסים שבישראל, והדין הזר לגבי נכסים במדינה אחרת. לעיתים נדרש לנהל הליכים בנפרד בשתי מדינות או יותר.

כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה בעיזבון או בזכויות הצדדים בזמן שההליך המשפטי עוד מתנהל.

כן. אדם יכול לקבוע בצוואתו כי תחול עליה מערכת חוקים אחרת – לדוגמה, החוק הבריטי או האמריקאי – אם יש לו אזרחות זרה או זיקה ממשית לאותה מדינה.

צוואה שנערכה בהתאם לאמנת וינה משנת 1973, ומוכרת במדינות אחרות שחתומות על האמנה. היא נועדה למנוע צורך בעריכת כמה צוואות שונות במדינות שונות.

כן, אם נערכה לפי הדרישות החוקיות של אותה מדינה או לפי דינו של המצווה. בתי המשפט בישראל בוחנים כל מקרה לפי אמנות בינלאומיות וכללי המשפט הבינלאומי הפרטי.
בית המשפט לענייני משפחה בישראל מוסמך לדון בנכסים שנמצאים בישראל, אך ייתכן שתידרש גם החלטה משלימה במדינת המוצא של הנפטר כדי להשלים את ההעברה.

אחרי המוות

כן. ניתן לתת ליורשים הוראות בדבר קבורה, תרומות איברים, שריפת הגופה וכו'. יחד עם זאת ההמלצה היא לא לכלול הוראות כאלה בצוואה, אותה פותחים בד"כ אחרי שהאדם נפטר, אלא לתת הוראות ליורשים בחיים. חשוב לדעת שההוראה אינה מחייבת משפטית אך לרוב מכובדת על ידי המשפחה.
כן. ניתן לחתום מראש על טופס תרומה לגוף אקדמי מוכר בישראל. התרומה מתבצעת על פי פקודת בריאות העם ובהתאם להסכמת המשפחה.
מסמך שבו אדם קובע מה ייעשה בחומר הגנטי שלו לאחר מותו – לדוגמה, האם ניתן להשתמש בזרעו לצורך הולדת ילד, או מה ייעשה בביציות או בעוברים מוקפאים.
רק אם ניתן להוכיח שזו הייתה רצונו המפורש או המשוער. בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בזכויות ההורים, בת הזוג והילד העתידי.
כן. ניתן לבקש קבורה מסוג מסוים (אזרחית, דתית, משפחתית), לקבוע נוסח על מצבה, או לבקש שלא ייערך טקס. ההוראות נחשבות מוסריות, לא משפטיות. ההמלצה היא לא לכלול הוראות כאלה בצוואה, אותה פותחים בד"כ אחרי שהאדם נפטר, אלא לתת הוראות ליורשים בחיים.
ניתן להגיש לבית המשפט בקשה להצהרת מוות. אם עברו שבע שנים ללא סימן חיים – או שנתיים במקרה של אסון, מלחמה או טביעה – בית המשפט יכול להכריז על מוות לצורכי ירושה.
כן, אך הזכויות שנרכשו בתום לב על ידי יורשים אחרים נשארות בתוקף.

עיזבון דיגיטלי

עיזבון דיגיטלי כולל את כל הנכסים הדיגיטליים של אדם – חשבונות דוא"ל, תמונות, קבצים, רשתות חברתיות, ארנקים דיגיטליים ונכסים וירטואליים.
כן. בשנת 2024 נכנס לתוקף חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירת אדם, שמאפשר לאדם לקבוע מי יקבל גישה לחשבונותיו הדיגיטליים לאחר מותו.
ניתן לכלול סעיף ייעודי בצוואה או למנות "איש קשר למורשת דיגיטלית" בחשבונות שונים (למשל בגוגל או בפייסבוק). כך מוודאים שהמידע לא יימחק או ייחסם.

לא. גישה כזו עלולה להיחשב פגיעה בפרטיות או עבירה על חוק המחשבים. אדם שהוסמך בצוואה או בצו בית משפט רשאי לקבל גישה לתוכן הדיגיטלי.

קודים, סיסמאות, הנחיות לגבי חשבונות, הוראות לגבי תמונות או מסמכים אישיים, והנחיה ברורה למי מותר להיכנס לחשבונות לאחר הפטירה. או הוראות היכן נמצאים הסיסמאות.

טיפים והדרכה מעשית

מניעת סכסוכים וניהול נכון של ירושה

הדרך הטובה ביותר היא לערוך צוואה ברורה, מפורטת ומעודכנת. במקרים מסוימים מומלץ לשתף את בני המשפחה, להסביר את ההיגיון מאחורי החלוקה, ולפעמים עדיף להשאיר הסבר בכתב, אותו יקבלו היורשים לאחר המוות. חשוב להדגיש שאין חובה להסביר בצוואה, מדוע החלוקה היא כפי שנקבעה. כמובן שמומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הירושה.
לשמור על שקיפות, לתקשר בכבוד, ולא לנהל מלחמות על רכוש מתוך עקרונות. לעיתים שיחה משפחתית פתוחה חוסכת שנים של סכסוך בבית המשפט.

עדכון צוואה ותכנון נכון

בכל פעם שיש שינוי משמעותי בחיים – נישואין, גירושין, לידה, פטירה של אחד היורשים, רכישת נכסים חדשים או שינוי ביחסים המשפחתיים.
ממש לא. כל אדם צריך צוואה שמותאמת למבנה המשפחה, לרכוש שלו וליחסים שבין בני המשפחה. צוואה "סטנדרטית" עלולה שלא לשקף את הצרכים האמיתיים.
כן. צוואה קובעת מה יקרה אחרי המוות, בעוד ייפוי כוח מתמשך עוסק בהחלטות רפואיות, אישיות וכלכליות בעת חיים, במקרה של אובדן כשירות. שילוב ביניהם נותן הגנה מלאה.

שמירת צוואה והיערכות לפגישה

מומלץ לשמור עותק אחד אצל עורך הדין שערך אותה, עותק נוסף בכספת ביתית, ולשקול להפקיד אותה גם אצל הרשם לענייני ירושה. כך היא לא תאבד ולא תוסתר.
רשימה של נכסים, חובות, בני משפחה, רצונות לגבי חלוקה, מחשבה על מי ינהל את העיזבון, והחלטה למי להוריש כל נכס או סכום. בנוסף מאד מומלץ לחשוב על דברים שחשובים לעורך הצוואה ולשאול אם אפשר להכניס אותם לצוואה. הרבה פעמים התשובה תהיה חיובית.

בחירת עורך דין ותפיסה מקצועית

חשוב לבחור עורך דין בעל ניסיון בתחום הירושה, שמבין לא רק את ההיבטים המשפטיים, אלא גם את הרקע המשפחתי והרגשי שמלווה כל תיק ירושה.
צוואה חוקית עומדת בדרישות הצורה של החוק. צוואה טובה היא גם חכמה – מנוסחת נכון, ברורה, מונעת סכסוכים ומביאה לידי ביטוי את רצון המצווה בצורה אנושית ורגישה.

מה עושים לאחר פטירה

לברר אם קיימת צוואה ולהוציא ממנה עותק רשמי. להגיש בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה. לא למהר לחלק רכוש עד שהצו מתקבל. להתייעץ עם עורך דין לפני כל צעד משפטי או כלכלי.